כדי להגדיל את עצמנו אנחנו לומדים לשים מטרות ולכוון להשגתן. בלי לשים מטרה ויעדים ברורים, להניע את עצמנו לעברה ברצף מחשבתי וללכת בדרך, יש יותר סיכוי שנתפזר ומעצם הפיזור לא נגיע לאן שרצינו. אפשר להגיד שהמטרה תאבד מכוחה וכל הרעיון יתמסמס. חשיבות המטרה והכוונה מייצרת תווי וגדרות להשיג דברים רצויים…
ברגע ששמנו מטרה אנחנו מתחילים לנוע לעברה. בתוך המסגרת הזו יכולים לקרות הרבה דברים, וכאן המקום לפתח גישה שמתגמשת לשינויים בתכנית ולא להיצמד מדי להגדרות ששמנו. אם ניתפס מדי לצורת החשיבה הלינארית שמובילה מדבר לדבר, עלול לקרות מצב של פספוס הזדמנויות שלא חשבנו עליהן בזמן התכנון הראשוני.
המעבר בין החזקת הצורה והמטרה שאליה אנחנו שואפים להגיע לבין הדרך שבה נעשה את זה דורשת פיתוח של תנועה קלילה בין רצון חזק להשיג מטרה (להתעקש) לבין היכולת לשחרר את הרצון לגבי האופן שבו זה יקרה (להתגמש).
 
אז איך עובדים על התנועה הקלילה והלא קלה הזו? 🙂
מדובר על מיומנות רבה שיכולה לקחת זמן, אבל היא מאפשרת ללמוד בניה יזומה של מסגרת לפעולה. וברגע הנכון גם משאירה פתח לדברים להגיע אלינו…
 
דוגמאות:
בניית עסק : בנית מסגרת יזומה לפעילות העסקית – חזון, מטרות, יעדים, התנהלות עסקית, תקציבים, משפך שיווקי, שימור לקוחות, ללכת ליועץ ועוד.
גמישות – לסגל אורך רוח, ליהנות מהעשייה עצמה ולא רק מהתוצאות, ליצור ו"לחיות" את העשייה בכיף.
מציאת זוגיות : בניית מסגרת יזומה – מי הפרטנר הנכון, מה המאפיינים שלו, ערכים משותפים רצויים, איזה פרטנר אהיה עבורו ועוד.
גמישות – לחיות בשמחה ובכיף גם בלי שיש לנו פרטנר כרגע, להסיר חששות שאולי לא יהיה, לחיות מתוך שחרור, להרגיש אהבה בתוכנו, להיפתח לטיפוסים שונים ועוד.
 
בכל דוגמה שניקח נוכל לראות שנדרשת מאיתנו יוזמה לכוון למטרה, אבל גם לשחרר ולתת לדברים לבוא אלינו. בדומה לגל שנע לחוף וגם חוזר פנימה לתוך הים. כשלוקחים בחשבון את שתי התנועות אפשר לומר שלא יהיה פספוס, לא תהיה טעות וכל מה שנעשה יוביל אותנו למטרה הראשונית, כי לקחנו בחשבון גם את המסגרת וגם את מה שיקרה בתוכה.
הריקוד המקסים הזה מלמד אותנו לתת אמון במטרה ששמנו לעצמנו, בדרך שלנו ובעיקר בעצמנו ובכוונות שלנו שנועדו לטוב.
לנוע בידיעה שאין טעות ואנחנו בכיוון הנכון… תיכף מגיעים ובדרך גם נהנים מהחיים.