משמעותית ועמוקה עד כדי שבשמה נצא למלחמה לא רק עם האויבים שלנו, אלא גם עם האהובים ביותר!

עם האויבים זה בסדר כי האשמה נמצאת בגבנו ולצדנו מתקפת ומצדיקה את הדרך והגישה הלוחמנית.

העיקר שנגן ונשמור על עצמנו ועל תפיסת עולמנו…

אבל עם המלחמה שאנחנו מנהלים עם האהובים שלנו?

שם נמצא את עצמנו בקונפליקט.

מצד אחד נלחמים כי מערכת ההגנה קופצת לשמור על האינטרסים שלנו,

ומצד שני אנו פוגעים באופן אנוש במערכת היחסים הקרובה

שכל מטרתה היא לייצר מוגנות ובית בטוח לנו.

הקונפליקט הזה פוגש כל אחד ואחד מאיתנו בשבילי החיים.

מבקש להעיר את הישנים, לשחרר דפוסים מעכבים.

מזכיר דפוס של מחלות קשות,

כשמערכת ההגנה שלנו מתחילה לפגוע בנו עצמנו.

עצוב וכואב.

פגיעה בלב

ילדים קטנים וכאובים שנלחמים על מקומם, מחפשים להרגיש אהובים, מקובלים ורצויים.

מבקשים להשתחרר לחופשי ממימד הכלא שלוכד ומבודד, מייצר ניתוק, הפרדה והתמכרויות כדי לפצות.

הלוואי ונצליח…

להירפא כל אחד בעולמו הפנימי, לחיות בלי מאבקים בקרובים אלינו ובאלו הרחוקים.

ילדים גדולים וקטנים.

הולכים יחד, מחזקים אהבה, שותפות, חברות, חמלה ורגישות

מקשיבים אחד לשני.

שלמים בעולמנו הפנימי והחיצוני,

מקדמים את העולם למדרגה של עדינות ואחדות.

ואיך נדע לעשות זאת?

בהקשבה וברצון טוב לשנות.

מוזמנים באהבה