אנחנו יכולים להשקיע המון אנרגיה 
על מחשבות והרהורים טרם המעשה, 
כי קשה לנו להחליט.
ולכל כיוון שנסתכל יש יתרונות וחסרונות – 
אם נעשה ככה, אז התוצאה תהיה X,
ואם נעשה אחרת, התוצאה תהיה Y.
לפעמים ההבדל בין X ל Y לא כל-כך ברור,
וכל כיוון שנבחר יביא אתו תוצאות,
שבחלקן אנחנו מעוניינים ואת חלקן לא היינו רוצים.
אז נשאר מין מקום של מאזניים "שווים"
שמקשים עלינו להחליט מה הכיוון הנכון.
ובעצם אנחנו נשארים להתלבט ולהשקיע עוד קצת אנרגיה – 
בלא להחליט.
אבל אם נסתכל באמת לתוך הדברים,
המקרה הספציפי הוא רק מקרה.
כל היום אנחנו נדרשים להחליט החלטות ולנקוט עמדה.
איפה שנוח לנו זה לא מהווה עניין גדול.
איפה שהעולם לא מוכר וגם לא ידוע,
יותר קשה.
כי לכל החלטה שניקח יהיו השלכות על חיינו.
וכשיש משהו חדש, זה מטריד ומלחיץ… 
מצד שני גם התלבטות בלתי נגמרת היא סוג של החלטה – 
לא מאוד מוצלחת כי היא משאירה אותנו באוויר.
ההתלבטות היא כמו מימד של תקיעות,
לא מאפשר התפתחות וצמיחה.
יש אנשים שמתלבטים ולא מחליטים כי חוששים מתוצאה גרועה,
שבתורה מביאה האשמה עצמית –
"למה עשיתי את זה. יצאתי טיפשה. לא הייתי צריכה."
כשרוצים לממש דברים, ולצאת ממימד ההתלבטות,
עושים מעשה אחד קטן בכיוון, בוחנים ובודקים את הזירה.
הכי חשוב זה לעשות את התנועה,
וללמוד תוך כדי תנועה…
ואם כבר ללמוד אז,
ללמוד להעריך את עצמנו על עצם התעוזה,
לבסס את אופן קבלת ההחלטה,
ולשפר את אופן הפעולה.
ובטח שיהיו השלכות למעשים, 
אבל אם לא מנסים אז גם לא מגלים.
💖