לחיות בזרימה, בשמחה, בשפיעה של אהבה, פתוחים, טובים, בטוחים.
מה קורה בפועל?
חסמים, התמודדות, עצבים של חוסר הצלחה, חיפוש של שליטה.
איך מגשרים בין אידאל למציאות, בין הרצוי למצוי, בין הכמיהה לתוצאה?
ב א ה ב ה.
משב האהבה משחרר, מאוורר, מרגיע, ממלא,
אאאאווווההההבבבב.
אהבה זו לא סיסמה, זה תדר, אנרגיה שניתן לחוש בה.
ואיפה שחסר .. אין אותה.
האין הוא מרחב חסר אנרגיה,
שם נחווה תקיעות, חסימה, חריקה..
אי זרימה של משב האהבה.
חוסר יכולת לאחוז בה.
כל פינה בתוכנו, בנו ממש, בליבנו, בראשנו
המהדהדת תקיעות, מחשבה לא טובה,
עתיד עגום וחוסר תקוה.
אין בו את מלאות רגש האהבה.
לא צריך לחפש מדי תשובות לשאלות.
אפשר לפתוח את הלב, ולנשום את משב האהבה לכל פינה חסרה.
ואם נאבדה הדרך, ואין קצה חוט לאחוז בה, כי קשה מדי לשחרר את התפיסה שבנו התקבעה,
נמצא נתיב חיצוני להיפתח ולהתמלא באור האהבה.
להישטף בה.
