להרגיש רע

אבל דווקא כשמגיעים למקומות שבהם יש אפשרות להרגיש טוב,

מישהו בנו יכול פתאום להתנגד ולהיצמד למה שגורם לנו להרגיש רע !

ברמת ההיגיון זה כל-כך לא מסתדר..

ועדיין הרבה מהמטופלים שמגיעים בשביל להרגיש טוב

נאחזים בכל הכוח במה שעושה להם להרגיש רע.

לפעמים אני יושבת בקליניקה ובאמת תוהה

איך זה שהרע מצליח להערים באופן כל-כך יצירתי

על האדם ולגרום לו להאמין שבלעדיו אין לו שום אפשרות להמשיך

את החיים כסדרם, כי הנה יש הוכחה שחיים טובים הם לא "אמיתיים".

אני מכירה את זה גם אישית .

כשהחוויה הקשה הופכת לכל-כך מוחשית וכואבת שהיא הופכת למשמעותית ונוכחת בהרבה יותר מהתחושה העדינה שיש בטוב ובשמחה.

לא להתבלבל – חוויה כואבת קיימת וחשוב לתת לה מקום לעיבוד רגשי !

אבל להיצמד לחוויית הכאב ולעשות אותו לבית,

לתת לו להגדיר אותנו דרכו, להתקרבן ולרחם על עצמנו,

זה כבר ליפול לתהומות של חושך ולתת לו להשתלט לנו על החיים.

הדרך מהמקום הנורא הזה לדעיכה ולקמילה קצרה מאוד.

לא סתם נכתב בתהילים – סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

הרע והטוב שניהם מתקיימים בעולם.

מי שנצמד לחוויית הרע, חייו מתחילים להתקיים סביבו ולהיצבע בו.

מי שמחפש את הטוב, את המשמעות, עושה טוב,

מבקש שלום פנימי וחיצוני ועושה כל שביכולתו כדי לקדם את הטוב עבור עצמו ועבור אחרים, חייו מתחילים להתמלא בטוב.

לכן לפעמים כשקשה ממש לצאת מהקושי, כדאי לעשות מעשים למען האחר.

העשייה למען מסייעת לפתוח גשר באמצעות אנרגיית הנתינה,

מייצרת גשר לעולם "שונה" ומשחררת את האחיזה המקבעת של הקושי בחיינו.

באופן זה אט אט נוצר ערוץ של התחדשות ושינוי חיובי.

בנוסף על אף הקושי, עלינו להמשיך לחפש משמעות עמוקה יותר לחיים ולתת להם קיום בעולמנו.

ברור שזה לא קל, אבל באופן הזה ניתנת לנו הבחירה האם להתבונן על

נסיבות חיינו כגזירת גורל או לא.

האם נשווה כמה הדשא של השכן שלנו ירוק יותר או פחות.

בחירה לא במה שקרה ואין ביכולתנו לשנות, אלא באיזה אופן נתמודד עם מה שקורה לנו בחיים, ואיך להסתכל על עתידנו.

החיים משולים לים מלא בכל.. לעיתים סוער ומפחיד ולעיתים שליו ונעים.

אנחנו חלק ממי החיים האלה, והם מזיזים אותנו בכל מקרה.

מה שנותר לנו לעשות – זה ללמוד לנוע באלגנטיות בין הגלים,

ולהשתדל ככל הניתן לא לצלול למעמקי המים הסוערים.